הלשכה הגדולה "ירושלים" של בונים חופשיים קדמונים ומקובלים במדינת ישראל הינה לשכה גדולה א-רגולטורית של בונים חופשיים הפועלת במדינת ישראל מאז שנת 2012.

הלשכה מקיימת פעילות שוטפת ותחת חסותה פועלות 7 לשכות בנות הממוקמות במדינת ישראל מהצפון ועד המרכז. בנוסף תחת חסותה של הלשכה הגדולה "ירושלים" פועלת המועצה הגדולה "ירושלים" של הנוסח הסקוטי הקדמון והמקובל.

ללשכה הגדולה "ירושלים" הכרות בינלאומיות רבות ואחיה נהנים מתמיכה בינלאומית רחבה.

הבנייה החופשית היא מסדר וולונטרי, קהילתי ורעיוני, הקיים למעלה מ־300 שנה, מאז שנת 1717.

המסדר עושה שימוש בטקסים, סמלים ואלגוריות הלקוחים מן העבר, אך מטרתם אינה פולחנית בלבד — אלא חינוכית, ערכית ורוחנית.

באמצעות שפה סמלית זו, מעודדת הבנייה החופשית את אחיה לפיתוח אישי ומוסרי, לחתירה לצדק, לכיבוד זכויות האדם, להעמקת הידע האנושי ולחיזוק תחושת האחריות כלפי החברה והאנושות כולה.

מסדר הבונים החופשיים צמח בתקופת המהפכה המדעית ותנועת ההשכלה (הנאורות) של המאה ה־18, ואף היה שותף פעיל בהובלת רעיונות מרכזיים של תקופות אלו.

המסדר נשען על תפיסות עולם של פילוסופים והוגים דגולים, וקידם רעיונות של חופש ביטוי, שוויון, מניעת כפייה, זכויות קניין, תנאי מחיה ראויים, ואחווה אנושית אמיתית.

עם השנים התפשטה הבנייה החופשית לכל רחבי תבל, ונכון להיום, על פי הערכות שונות, משתייכים אליה כ־2 מיליון אחים ואחיות בזרמים שונים ברחבי העולם.

מסדר הבונים החופשיים צמח בתקופת המהפכה המדעית ותנועת ההשכלה (הנאורות) של המאה ה־18, ואף היה שותף פעיל בהובלת רעיונות מרכזיים של תקופות אלו.

הפעילות המאסונית בארץ ישראל החלה עוד בתקופת השלטון העות'מאני והתגברה בימי המנדט הבריטי. הבנייה החופשית בישראל היא בעלת מאפיינים מקומיים ייחודיים. היא מציעה מסגרת של אחווה, למידה, שיפור עצמי ותרומה לחברה.

ייחודה בישראל טמון ביכולתה לחבר בין אנשים מרקעים שונים ובני קהילות השונות – יהודים, ערבים ונוצרים, סביב ערכים משותפים של מוסר, כבוד ואנושיות.

כיכר הבונים החופשיים בבאר שבע. מקור: ויקיפדיה