הלשכה הגדולה "ירושלים" הינה מסדר בניה החופשית אי-רגולרי הפועל במדינת ישראל מאז שנת 2012.

הלשכה מקיימת פעילות שוטפת ותחת חסותה פועלות מספר לשכות בנות. בנוסף תחת חסותה של הלשכה הגדולה "ירושלים" פועלת המועצה הגדולה "ירושלים" של הנוסח הסקוטי.

הלשכה הגדולה "ירושלים" נהנית מהכרה בינלאומית רחבה ואחיה מתקבלים בברכה ונהנים מקשרים בחו"ל.

הבנייה החופשית היא מסדר וולונטרי, קהילתי ורעיוני, הקיים למעלה מ־300 שנה.

המסדר עושה שימוש בטקסים, סמלים ואלגוריות הלקוחים מן העבר, אך מטרתם אינה פולחנית אלא חינוכית, ערכית ורוחנית.

באמצעות שפה סמלית זו, מעודדת הבנייה החופשית את אחיה לפיתוח אישי ומוסרי, לחתירה לצדק, לכיבוד זכויות האדם, להעמקת הידע האנושי ולחיזוק תחושת האחריות כלפי החברה והאנושות כולה.

הבנייה החופשית צמחה בתקופת המהפכה המדעית ותנועת ההשכלה (הנאורות) של המאה ה־18, ואף הייתה שותפה פעילה בהובלת רעיונות מרכזיים של תקופות אלו.

הבנייה החופשית נשענת על תפיסות עולם של פילוסופים והוגים דגולים, ומקדמת רעיונות של חופש ביטוי, שוויון, מניעת כפייה, זכויות קניין, תנאי מחיה ראויים, ואחווה אנושית אמיתית.

עם השנים התפשטה הבנייה החופשית לכל רחבי תבל, ונכון להיום, על פי הערכות שונות, משתייכים אליה כשני מיליון אחים ואחיות בזרמים שונים ברחבי העולם.

הפעילות המסונית (מן המילה Mason, בנאי באנגלית) בארץ ישראל החלה כבר בתקופת השלטון העות'מאני והתגברה בימי המנדט הבריטי. הבנייה החופשית בישראל היא בעלת מאפיינים מקומיים ייחודיים. היא מציעה מסגרת של אחווה, למידה, שיפור עצמי ותרומה לחברה.

ייחודה בישראל טמון ביכולתה לחבר בין אנשים מרקעים שונים ובני קהילות השונות – יהודים, מוסלמים ונוצרים – סביב ערכים משותפים של מוסר, כבוד ואנושיות.

כיכר הבונים החופשיים בבאר שבע. מקור: ויקיפדיה